עופר ל אלומניום בע"מ ואח' נ' בנק פועלים בע"מ ואח' - פסקדין

החלטה

1. בפניי תביעה כספית. ביום 19.1.11 הוריתי על הגשת טיעונים של הצדדים במספר שאלות, ובהן בשאלה האם התביעה מגלה עילת תביעה. הטיעונים הוגשו. להלן החלטתי.

2. (א) התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר. התובעת היא עופר ל. אלומיניום בע"מ (להלן – התובעת או החברה). הנתבע הוא בנק הפועלים בע"מ (להלן – הבנק או הנתבע). במועדים הרלוונטיים לתיק זה, ניהלה התובעת חשבון בבנק. בכתב התביעה נטען, כי התגלע סכסוך בין שני מורשי החתימה של התובעת, הם מר לוי עופר זכריה (להלן – מר לוי), ועו"ד יעקב קמר (להלן – הצד השלישי או עו"ד קמר). מר לוי הינו בעל המניות של החברה. נטען, כי הרכב החתימות המחייב היה של שני מורשי החתימה ביחד, בצירוף חותמת התובעת.

(ב) לטענת התובעת, בעת שהתגלע הסכסוך האמור, היו בידי עו"ד קמר שיקים מן החשבון, החתומים על ידי מר לוי. במצב זה, על רקע חששו של מר לוי מפעולות של עו"ד קמר בניגוד להרשאה, פנה מר לוי לבנק ביום 26.8.08, ושינה בפניי פקיד הבנק את חתימתו לשם חיוב החשבון. לטענת התובעת, הבנק הציג בפניה מצג שווא לפיו השינוי נעשה, וכי מעת ביצוע השינוי, יפעל הבנק בהתאם. על פי הנטען, כשלושה חודשים אחרי כן, ביום 12.11.08, משך עו"ד קמר מן החשבון סך של 182,017 ₪, באמצעות שיק אשר נחתם על ידי מר לוי לפני יום 26.8.08. יצויין, כי השיק נושא תאריך 12.11.08.

(ג) לטענת התובעת, חתימה זו היתה, ביום 12.11.08, בלתי תקפה לצורך חיוב החשבון. בכתב התביעה נטען, כי פרעון השיק בנסיבות אלה היה בניגוד למוסכם, ובניגוד לכללי ניהול בנקאי תקין. התובעת טוענת בהקשר זה, כי על הנתבעת מוטלת החובה לפעול על פי דוגמת החתימה המעודכנת אשר נמצאת בידה.

(ד) עוד נטען, כי סכום השיק היה חריג, שכן היה על מלוא היתרה שבחשבון, ובנסיבות אלה, ובשים לב לסכסוך בין מורשי החתימה, היה על הבנק לבדוק את השיק מול טופס דוגמת החתימה, ולאחר בירור טלפוני עם אורגני התובעת. משלא נעשה כך, על הבנק לשאת בתוצאות ולשלם לתובעת את תמורת השיק.

(ה) התובעת טוענת, כי הבנק חרג מהרשאות שניתנו לו, הפר חובת זהירות כלפיה כלקוח, הפר כלפיה חובות נאמנות ותום לב, לא פעל על פי מינהג הבנקאים, ולא פעל על פי הוראות ניהול בנקאי תקין.

3. השאלה העיקרית בה יש לדון בהחלטה זו היא, האם בנסיבות המתוארות, אכן חרג הבנק מהרשאה, כנטען בכתב התביעה ובטיעונים מטעם התובעת. לטענת התובעת, אסור היה לבנק לכבד את השיק, שכן בעת הצגתו לפירעון, החתימה עליו לא תאמה את החתימה שעל פיה הורשה הבנק לפעול. זאת, הגם שהשיק נחתם על ידי מר לוי, ונמסר בעת שהיתה בתוקף דוגמת החתימה המקורית.

4. השינוי בדוגמת החתימה של התובעת הינו פעולה משפטית. ככלל, תוקפה של פעולה משפטית הוא מכאן ולהבא. כך גם לגבי שינוי בדוגמת חתימה. ככלל, שינוי כזה צופה פני עתיד. ככלל, אין בשינוי כזה כדי לשלול את תוקפה של חתימה שנעשתה כדין בטרם השינוי. לכן, ככלל, פעולה של בנק, המכבד שיק שניתן על פי דוגמת החתימה המקורית, היא פעולה כדין, אשר אינה בבחינת חריגה מהרשאה.

5. לכל כלל ייתכנו חריגים. במקרה זה, על פי טיעוני שני הצדדים, עולה אפשרות מציאותית כי במקרה זה קם חריג לכלל. לשיטת התובעת, השינוי בחתימה נעשה על רקע סכסוך בין מורשי החתימה, תוך שנמסר לנציג הבנק כי בידי עו"ד קמר שיקים שנחתמו לפני השינוי. לשיטת הבנק, בתצהיר שהוגש מטעמו, השינוי בדוגמת החתימה נעשה נוכח דיווח של מר לוי לבנק כי נגנבו פנקסי שיקים של החברה (בפיסקאות 27, 30). בין כך ובין כך, לשיטת שני הצדדים, הכוונה בשינוי דוגמת החתימה היתה שלא לכבד שיקים שנחתמו חתימת אמת על פי דוגמת החתימה המקורית. יוצא, כי לשיטת שני הצדדים, קיימת לתובעת טענה ראויה לבירור לפיה, בנקודת הזמן הרלוונטית, היה על הבנק לפעול על פי דוגמת החתימה לאחר השינוי. זאת, בלא קשר לשאלת תוקפו של השטר, על פי דיני השטרות.

6. מסקנה זו מתחזקת נוכח התאריך שעל גבי השיק נשוא התובענה. מדובר בתאריך מאוחר לשינוי בדוגמת החתימה, הגם שהשיק נחתם לפני השינוי בדוגמא. במצב זה, יש ממש בטענת התובעת, כי הבנק לא היה יכול לדעת כי השיק נחתם במועד שקדם לשינוי בדוגמת החתימה. יש בכך כדי לחזק את קיומה של טענה הראויה לבירור, במישור העקרוני, כי על הבנק היה לפעול, ביחס לשיק זה, על פי דוגמת החתימה העדכנית.

7. שאלה נוספת, אשר גם לגביה נתבקש טיעון, היא השאלה האם יש הבדל של ממש בין דוגמת החתימה המקורית ובין זו לאחר השינוי. מעיון בדוגמאות החתימה שצורפו לכתב התביעה, נספחים ג' וד', ולתצהיר מטעם הבנק, נספחים ו', ח', עולה כי קיים הבדל ניכר לעין בין החתימות, אף שחלק ממשי מן המאפיינים בהם דומים. עיון בשיק נשוא התביעה מעלה, כי החתימה עליו שונה, על פניה, מדוגמת החתימה העדכנית. במצב זה, ובשים לב להלכה, הדורשת תשתית ברורה לשם מחיקת כתב תביעה בהעדר עילה, לא אוכל לקבוע כי כתב התביעה אינו מגלה עילה על פניו.

8. לטענת הבנק, דרך המלך להשיג את התוצאה לה חתר מר לוי היתה על ידי ביטול השיקים שנגנבו על פי הטענה. אפשר שכך הוא. ברם, גם לשיטת הבנק, קיבל ממר לוי הוראה בדבר שינוי החתימה המחייבת, על רקע טענה כי השיקים נגנבו. אין הבנק טוען כי נציגו המוסמך הסתייג מהוראה זו בדרך כלשהי בעת נתינתה. במצב זה, לכאורה היה על הבנק לפעול על פי הוראה זו, לשיטתו שלו.

9. הבנק מפנה בטיעוניו גם לסעיפים 2.3, 2.5 לפרק 1 לבקשה לפתיחת חשבון ותנאים כלליים לניהול חשבון, נספח ו' לתצהיר הבנק בבקשת הרשות להגן. סעיפים אלה קובעים חובת הודעה על כל גניבה או אובדן של שיקים וביטול שיקים מקום בו נודע על גניבה או אובדן כאמור. ברם, לשיטת הבנק עצמו, בתצהיר בקשת הרשות להגן, קיבל פקיד הבנק את הוראת מר לוי בדבר שינוי דוגמת החתימה, בעקבות הודעת מר לוי על גניבת שיקים. אין טענה, כי הפקיד היפנה את מר לוי לחובה לבטל את השיקים בנסיבות אלה. במצב דברים זה, לא אוכל לקבוע בשלב זה כי קיומם של הסעיפים האמורים משמיט את הקרקע מתחת לקיומה של עילת תביעה בתיק זה.

10. הבנק מעלה בטיעוניו גם טענות בדבר חוסר תום לב של התובע. מובן, כי טענות מעין אלה מחייבות בירור עובדתי, החורג מגדריה של החלטה זו. ממילא, איני מחווה, בשלב זה, דעה כלשהי ביחס לטענות אלה.

11. בפי התובע גם טענת רשלנות ואי קיום חובת נאמנות. כאמור לעיל, בהקשר זה נטען, כי סכום השיק היה חריג, שכן היה על מלוא היתרה שבחשבון, ובנסיבות אלה, ובשים לב לסכסוך בין מורשי החתימה, ולשינוי החתימה שנעשה לרקעו, היה על הבנק לבדוק את השיק מול טופס דוגמת החתימה, ולקיים בירור עם אורגני התובעת. משלא נעשה כך, על הבנק לשאת בתוצאות ולשלם לתובעת את תמורת השיק. עניין זה שנוי במחלוקת. לטענת הבנק, היה מדובר בפעולה רגילה, במהלך העסקים הרגיל, ובסכום שאינו חריג. המדובר בעניין המצריך, על פי טיבו, בירור עובדתי. לא אוכל לקבוע בשלב הנוכחי, בהתאם להלכות הנוגעות לעניין, כי כתב התביעה אינו מגלה עילה תביעה בהקשר זה.

12. לא נעלמו מעיני טענות עובדתיות שונות העולות בטיעוני הבנק ועו"ד קמר. טענות אלה נוגעות למישור היחסים שבין התובעת, מר לוי ועו"ד קמר. מובן מאליו, כי אין זה השלב לדון בטענות אלה, השמורות לבנק. הוא הדין בטענות נוספות עליהן מצביע הבנק בטיעוניו (פיסקה 17 לטיעונים האמורים).

13. עילת תביעה בהודעה לצד שלישי. בנימוקי ההודעה לצד שלישי נטען, על רקע כתב התביעה וכתב ההגנה, כי אין חולק שהצד השלישי הפקיד לחשבונו את סכום השיק. במצב זה, כך נטען, ככל שעל הבנק להשיב את סכום השיק לידי התובעת, על הצד השלישי לשפות או לפצות את הבנק "מכוח דיני הנזיקין ו/או על פי כל דין אחר". טענות אלה אינן מפרטות תשתית מינימלית לחיובו של הצד השלישי. אין ההודעה לצד שלישי מפרטת עובדות אשר מלמדות, ולו לכאורה, על חבות של הצד השלישי, בין על פי דיני הנזיקין, ובין על פי כל דין אחר. ובין על פי כל דין אחר. עצם החיוב האפשרי של הבנק כלפי התובעת, בנסיבות המתוארות לעיל, אינו מצמיח, מניה וביה, עילת תביעה נגד הצד השלישי. אני מורה, אפוא, על מחיקת ההודעה לצד שלישי.

14. בשולי החלטה זו אציין, כי התובע הגיש בקשה להגשת ראייה מפריכה. משלא נזקקתי לעניין נשוא הבקשה האמורה, ואף לא קבעתי ממצאים עובדתיים, ממילא אין צורך בהגשת ראייה מפריכה, והבקשה לעניין זה נדחית.

15. (א) ההליך העיקרי יימשך. התובעת תגיש תצהירי עדות ראשית עד ליום 11.6.11. הנתבע יגיש תצהירי עדות ראשית, בהשלמה לתצהיר בבקשת הרשות להגן, עד ליום 11.7.11. עיונים 7 ימים אחרי כל מועד. הואיל והגשת הטיעונים ברקע החלטה זו נעשתה ביוזמת בית המשפט, איני מחייב מי מהצדדים בהוצאות. מועד לקדם משפט ייקבע לאחר הגשת התצהירים.